פסק-דין בתיק ת"א 51971-02-11

1.         הובאה בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת טענה להתיישנות.

רקע עובדתי

2.         המשיבה מס' 1 הינה חברה בע"מ המתמחה בגידולי ירקות בשטחים פתוחים ובבתי צמיחה. המשיבים מס' 2 ו-3 הינם חקלאים בעיסוקם ומנהלי המשיבה מס' 1. 

3.         המבקשת הינה הרשות המוסמכת להקצות מכסת היתרים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות במדינת ישראל.

4.         בין השנים 2001-2003 קיבלו המשיבים הקצאות להעסקת עובדים זרים. לימים, הקצאות אלו בוטלו עם החלתו של נוהל "סגירת שמיים", דהיינו, איסור על כניסת עובדים זרים לארץ.

5.         לטענת המשיבים, במעשיה אלה הפרה המבקשת את חובתה לפעול כרשות סבירה ופעלה בהתנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה, ועל כן, הגישו תביעתם דנן על סך של 1,964,160 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין החלת הנוהל וביטול ההקצאות שאושרו לו.

טענות המבקשת:

6.          לטענת המבקשת, דין התביעה להידחות על הסף שכן ההיתרים להעסקת עובדים זרים אשר הוענקו למשיבים, אף לשיטתם, היו לתקופות שבין השנים 2001-2003, והרי שעילת התביעה התיישנה לאחר שבע שנים, קרי ביום 20.7.10 שהרי התביעה דנן הוגשה ביום 27.2.11.

7.         יתרה מזאת, ביום 20.7.10 הגישו המשיבים את תביעתם הראשונה בעניין, אשר נדחתה לאחר שלא התייצבו, ואף היא חורגת מתקופת ההתיישנות.

8.         לגרסתה, עילת התביעה נולדה לכל המאוחר בשנת 2002, שכן המשיבים צירפו לתביעתם הראשונה דו"ח שמאי מקרקעין מטעמם ובו הערכת נזקים וביקור בשטח מיום 14.4.02 ומיום 8.7.02, קרי, כבר במועדים אלה  ידעו המשיבים על נזקיהם, ועובדה זו מלמדת על השיהוי הניכר בהגשת התביעה.

9.         המבקשת מפנה לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958 הקובע כי תביעה שאינה במקרקעין, תתיישן בתוך 7 שנים.

(להלן: "חוק ההתיישנות").

10.      לטענת המבקשת, העובדה כי המשיבים לא הגיש תביעתו בטרם חלפו שבע שנים, מלמדת, למעשה, כי המשיבים זנחו תביעתם.

11.      עוד מציינת היא כי הגשת התביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות, עלולה לפגוע פגיעה קשה ביציבותה הכלכלית השלטונית ובנוסף, קיימת לה הגנה תקציבית אשר הוכרה על ידי בתי המשפט בע"א 1761/02, רשות העתיקות נגד מפעלי תחנות בע"מ , תק-על, 06(1) 2249.

12.      עוד, טוענת היא כי המשיבים לא הוכיחו כי מדובר בעובדות שנעלמו, כביכול, מעיניהם, לא הוכיחו כי מדובר בעובדות מהותיות היורדות לשורשה של עילת התובענה, כן לא הוכיחו המשיבים כי היעלם העובדות נתהווה מסיבות שלא היו תלויות בהם וכי לא יכלו למנוע אותן על ידי נקיטת זהירות סבירה מצידם.

13.      עוד גורסת המבקשת כי גם בהתאם לבד"צ 5013/02 ארגון מגדלי הפרחים ואח' נגד מדינת ישראל , עליו מתבססים המשיבים בסעיף 37 לכתב התביעה, אשר אפשר כניסת עובדים זרים לחקלאות בכמות מספקת עוד בחודש יולי 2002, היה על המשיבים להגיש תביעתם עד לחודש יולי 2009.

14.      כן טוענת היא כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב ובשימוש לרעה בהליכי משפט שכן הטעו את בית המשפט והסתירו ממנו את עובדת הגשת תביעתם הראשונה.

15.      עוד הפנתה המבקשת לתשעה תיקים זהים בהם נתקבלה בקשתה לדחייה על הסף מחמת טענת התיישנות.

טענות המשיבים